<h1>פסקי ריא"ז — ב"ק</h1>
<h2>דף יד:</h2>
וכן שני אנשים שחבלו זה בזה משלמי' במותר נזק שלם. אדם במועד ומועד באדם משלם במותר נזק שלם, ותם באדם משלם במותר חצי נזק. ומז"ה אמר שאין השור חייב בנזקו שלאדם אלא כשחבל השור תחלה באדם ואחר כך חזר האדם וחבל בשור, אבל אם האדם חבל בשור תחלה ואחר כך חזר השור וחבל בו פטור השור על נזקו שלאדם, שהרי האדם שסהו בעצמו, וכבר ביארתי בקונטרס הראייות בראיי' ח' שאף כשחבל האדם בשור וחזר השור וחבל בו חייב השור על נזקו שלאדם.
<h2>דף כא.</h2>
גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש, הגזלן לפי שאינו שלו, והנגזל אע"פ שהוא שלו אינו ברשותו, והתורה אמרה [ויקרא כ"ז] איש כי יקדיש את ביתו מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו, וכשם שאין יכולין להקדיש כך אין יכולין למכור או ליתן במתנה. וכן אם היתה לו שום מלוה או שום חוב ביד אחרים אינו יכול להקדישו או להקנותו לחבירו קניין גמור. ואם אמ' לו ללווה תן החוב שלי לפלוני או לעניים בצדקה יכול לחזור בו, ואם היה בפני בית דין, או בפני הגבאי שלעניים אינו יכול לחזור בו מן הצדקה שלעניים לפי שהוא במעמד שלשתן, וכל המקנה במעמד שלשתן קנה כמו שביאר מז"ה בפרק ארבעה וחמשה שורים.
<h2>דף כב.</h2>
הוחזק השור נגחן מעידין עליו בפני אפיטרופין להחזיקו מועד בג' נגיחות שנגח, שאם יגח עוד נגיחה רביעית משלם נזק שלם מנכסי הבעלים, שהם חרש, או שוטה, או קטן כמבו' בקונטרס הראייות בראיי' ד' וה', אע"פ שאין בית דין נזקקין על נכסי יתומים עד שיגדלו גובין הנזקים מנכסיהן אפי' כשהן קטנים.
<h2>דף כג:</h2>
וכן אם הקדישו המזיק לאחר שהזיק אינו קדוש כל עיקר מדין תורה, אלא הרי הוא קדוש מדברי סופרים שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון.
<h2>דף כח:</h2>
הגוזל את הגר או הגיורת ונשבע להם על שקר ומתו בלא יורשין, בין שהודה בחיי הגר, בין שהודה לאחר מיתת הגר, ואפי' זקפו עליו במלוה בחיי הגר, הואיל ולא שלם לו עד שמת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים שבאותו משמר שפגע בו בהשבתו, ומביא אשם למזבח שנ' [במדבר ה'] ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו, ואי זה זה שאין לו גואל זה גר שמת בלא יורש שאין לך בישראל שאין לו גואלים. אפי' אם היה זה הגוזל כהן צריך להוציא מתחת ידו וליתן אותו לכהנים שבאותו משמר שהם מקריבין את האשם.
<h2>דף לג.</h2>
וכן אם הקדישו המזיק לאחר שהזיק אינו קדוש כל עיקר מדין תורה, אלא הרי הוא קדוש מדברי סופרים שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון.
